מכון רפואי לבטיחות בדרכים

כיצד להתמודד עם זימון למכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

מהו זימון למרב”ד?

• המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, המכונה בקצרה המרב”ד, הוא גוף שעורך עבור משרד הרישוי בדיקותכשירות נהיגה. בדיקות הכשירות מבוצעות באמצעות בדיקות רפואיות שונות כגון בדיקות דם או שתןובדיקות כלליות, על ידי רופא המרב”ד, בדיקות פסיכולוג או פסיכיאטר, וכן מבחני מחשב (אישיות) לבחינת כשירות הנהיגה.
• בהתאם לתוצאותיהן של הבדיקות, המרב”ד ממליץ למשרד הרישוי על כשירותם הרפואית של אותם נהגים. המרב”ד מחזיק בסמכות לזמן כל נהג שהופנה לבדיקה או שהתקבלו לגביו דיווחים מאחד המקורות המוסמכים.

מי צפוי לקבל זימון לבדיקות במרב”ד?

• קיומה של בעיה רפואית כדוגמת מחלת אפילפסיה או ירידה בראיה וכיו”ב, נהגים שדווחו על ידי בית המשפט, מי שהורשעו בעבירות סמים או אלכוהול או דווחו על ידי משטרת ישראל, משרד הרישוי או סמכות הרישוי בצה”ל, נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים, עברייני תנועה סדרתיים, נהגים שהורשעו בנהיגה בשכרות או סמים, אדם המבקש להוציא רישיון נהיגה על רכב כבד או על רכב ציבורי וכיוצא בזה.
• כאמור, לאחר ביצוע הבדיקות, המרב”ד ממליץ לרשות הרישוי ביחס למצבו של הנבדק. בהתאם, רשות הרישוי מחזיקה בסמכות לבטל רישיון נהיגה קיים, או לסרב לתת רישיון חדש למי שאינו נמצא כשיר לנהוג בהתאם לממצאי הבדיקות במרב”ד.
• יחד עם זאת, על פי סעיף 195 לתקנות התעבורה “מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה“. כמו כן, החוק קובע כי “ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות“.
• כלומר, החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים אינה סופית וניתנת לשינוי. כל מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת המרב”ד זכאי לערר עליה בתוך 30 ימים מהיום שבו התקבלה הודעה על ידי משרד הרישוי. את הודעת הערר (בכפוף לתשלום אגרת ערר) ניתן להגיש במס דרכים:
• בדואר אלקטרוני fax-infoma@MOH.GOV.IL, בפקס 03-5661945 או בדואר רגיל לכתובת ועדת ערר לפי תקנה 195 לתקנות התעבורה, בית חולים שיבא, תל השומר, לידי ועדת ערר, ביתן 67, מיקוד 5265601.
• ככל והערר נדחה על ידי ועדת הערר בתל השומר, ניתן להגיש בקשה לבדיקה מחודשת בכשירותו של הנהג לאחר כשנה ממתן ההחלטה, או לחילופין להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בתוך 45 ימים, ערעור על וועדת ערר יתקבל רק במקרים של טעות משפטית.

מהי “אי התאמה אישיותית?”

“אי התאמה אישיותית לנהיגה” משמעותה שאותו אדם יהיה מנוע מנהיגה ברכב מכל סוג שהוא. המונח רחב ועמום, ומתייחס לכושר הנהיגה הלקוי מבחינה פסיכיאטרית או אישיותית של נהג או של אדם המבקש להוציא רישיון.

כמה זמן לוקח לקבל תשובות מהמרב”ד?

• המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מזמן נהגים בהתאם לפניות שנתקבלו ממגוון רחב של גופים, ביניהם המשטרה, משרד הרישוי, משרד הבריאות, משרד הביטחון, בתי המשפט ועוד. כלומר, העומס המוטל על המרב”ד רב וכמות התיקים שבו נדרש המכון לטפל גדל משנה לשנה. זאת, לצד העובדה שבישראל קיימים רק שני מכונים רפואיים אשר עוסקים ברישיון נהיגה, האחד בחיפה והשני בתל אביב. בנוסף לכך החל משנת 2025 ישנו מכון חיצוני “צבר שירותי רפואה” שמקבל אליו נבדקים (צפון, דרם, מרכז) במטרה להפחית מהעומס הקיים על 2 המכונים היחידים במדינה.
• העומס המוטל על המרב”ד מביא לעיכוב בעיבוד תוצאות הבדיקות ובמתן ההחלטה בהתאם להן. ממוצע הזמן לקבלת התשובות עומד על כ- 6 חודשים, שבהם הנבדק עלול למצוא את עצמו ללא יכולת להתנייד אף אם הדבר נגרם מטעמי בירוקרטיה בלבד ויתברר בדיעבד שאותו נבדק כשיר לנהיגה.
• עד לא מזמן, מי שזומן לבדיקות במרב”ד נדרש להגיע פיזית אל מוקדי המרב”ד השונים על מנת להתחיל בתהליך. דרישה זו, העמיסה על המערכת בצורה משמעותית וכתוצאה מכך הדבר שונה בשנת 2019. כיום, מתאפשר לבצע חלק גדול מהתהליך באופן מקוון ולהימנע מהגעה פיזית והמתנה בתורים ארוכים.  

כיצד יש לנהוג כאשר מקבלים זימון למרב”ד?

• במקרים רבים, מכתב זימון למרב”ד ילווה בבקשה להבאת מסמכים רלוונטים במועד ההתייצבות. כך למשל, הצגת מסמכים רפואיים או מסמכים המעידים על ביצוע בדיקות חיצוניות.
• כמו כן, על המוזמן לשלם מראש את האגרה, בהתאם לתקנה 195 ב’ לתקנות התעבורה. על מנת להיערך בצורה מיטבית למועד הבדיקות ולצמצם את הסיכון לשלילת רישיונו של הנבדק, מומלץ ליצור קשר ולהתייעץ עם עורך דין תעבורה אשר מומחה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
• קיימת חשיבות רבה לפניה לסיוע משפטי של עורך דין שמתמחה במכון הרפואי מיד עם קבלת ההפניה למרב”ד.
• היערכות של הנבדק למבדקים השונים במרב“ד הם בבחינת חובה, ידע שווה כח וכמובן מעלה משמעותית את סיכויי ההצלחה של הנהג לעבור את המבדקים בשלום ולקבל את הרישיון המיוחל. עורך הדין יכין את המוזמן לבדיקות הנדרשות ויפעל לזירוז ההליכים מול משרד הרישוי והמכון הרפואי, הכל במטרה לעבור את המבדקים במרב”ד בהצלחה וללא עיכובים מיותרים.
• עורך דין אברהם ג’אן, בעברו שוטר במחוז הדרום במשטרת ישראל, הקים את משרד עורכי הדין בשנת 2007 ומחזיק בניסיון עשיר והצלחות רבות בייצוג נהגים מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים וכן מול וועדת הערר בתל השומר (שיבא).

 

שאלות ותשובות בנושא המכון הרפואי

 

1. מהו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב”ד)?
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב”ד) הוא גוף מקצועי הפועל מטעם משרד הבריאות עבור משרד הרישוי. תפקידו להעריך את כשירותם הרפואית, ההתנהגותית והתפקודית של נהגים ונהגים פוטנציאליים להחזיק ברישיון נהיגה או לחדשו.

2. באילו מקרים מופנים נהגים לבדיקה במרב”ד?

הפנייה למרב”ד נעשית בנסיבות מגוונות, לרבות:

תאונות דרכים חמורות
צבירת נקודות לפי שיטת הניקוד של משרד הרישוי
*מידע ממשטרת ישראל או מגורמים מקצועיים

המלצה של רופא משפחה או רופא מומחה
עבר פלילי מסוים (כגון עבירות מין או אלימות)
נהיגה תחת השפעת סמים, אלכוהול או מצבים רפואיים חריגים

3. כיצד מתבצעת הבדיקה במרב”ד?

הבדיקה במרב”ד מותאמת לסיבת ההפניה, וכוללת, בין היתר:

בדיקה רפואית כללית
ראיון פסיכולוגי או פסיכיאטרי
בדיקות מעבדה (כגון בדיקות שתן או דם לחומרים ממכרים)
מבחנים ממוחשבים לבחינת היכולת התפקודית ו/או הקוגנטיבית של הנהג.

4. כמה זמן נמשך הטיפול בתיק במרב”ד?

משך התהליך משתנה, אך ברוב המקרים מרגע קבלת ההפניה נמשך בין 140 ימי עסקים (עד לזימון) ובמקרים של חוסר במסמכים ו/או דרישה לבדיקות נוספות, התהליך יכול להימשך גם שנה ומעלה.

5. ״צבר״ – זרוע פרטית של המכון הרפואי

“צבר” הוא גוף רפואי פרטי הפועל במקביל למרב”ד, בפריסה ארצית רחבה, ומבצע חלק מהבדיקות הנדרשות על ידי המרב”ד. הרעיון המרכזי בשיתוף הפעולה הוא הפחתת עומס על המרב”ד וקיצור זמני ההמתנה לבדיקה. מרבית הנבדקים מופנים לצבר בהתאם לשיקול דעת המרב”ד, והבדיקות שמבוצעות בו מועברות למרב”ד לצורך החלטה סופית.

6. מהם ההשלכות של קביעת “אי כשירות” על ידי המרב”ד?

כאשר המרב”ד קובע כי אדם אינו כשיר לנהיגה, משרד הרישוי יפעל בהתאם להמלצתו – לרוב, שלילת רישיון הנהיגה או מניעת חידושו. עם זאת, מדובר בקביעה שניתן לערער עליה בפני ועדת הערר היושבת בבית חולים שיבא בתל השומר, ולעיתים אף בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, תוך הסתייעות בחוות דעת רפואיות נגדיות.

7. האם ניתן לבקש בדיקה חוזרת?

כן, ישנן שתי דרכים מרכזיות להתמודד עם החלטת המרב”ד:

• הגשת ערר לוועדת הערר (בתל השומר – שיבא):
  אם אינך מסכים עם קביעת המרב”ד, ניתן להגיש ערר לוועדה הערר בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה. הוועדה מוסמכת לבחון מחדש את ההמלצות, לבקש מסמכים רפואיים נוספים ולקיים בדיקה נוספת במידת הצורך.
• בקשה לבדיקה חוזרת לאחר פרק זמן:
  במידה ולא הוגש ערר בזמן, או אם חל שיפור במצב הרפואי, ניתן להגיש בקשה לבדיקה חוזרת בחלוף שנה ממועד ההחלטה הקודמת של המרב”ד. לבקשה מסוג זה חשוב לצרף מסמכים רפואיים עדכניים ולהגיע מוכנים בהתאם, חשוב להתייעץ עם עורך דין ולקבל הכנה ראויה מראש.

 

8. מה ההבדל בין המרב”ד לבין ועדת הערר על החלטת המכון (הפועלת בתל השומר – שיבא)?

המרב”ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים) הוא הגוף הבודק הראשוני, הפועל מטעם משרד הבריאות, ואחראי על הערכת כשירותם הרפואית של נהגים ונהגים פוטנציאליים. המלצות המרב”ד מועברות למשרד הרישוי, אשר מקבל על בסיסן החלטות בנוגע לרישיון הנהיגה.
ועדת הערר, הפועלת בבית החולים שיבא – תל השומר, היא ערכאת ערעור על החלטות המרב”ד. מדובר בוועדה רפואית עליונה, המוסמכת לבחון מחדש את ממצאי המרב”ד, לשמוע את טענות הנהג, לקיים בדיקות נוספות ולהכריע אם לאשר או לבטל את ההמלצה שניתנה.
הוועדה היא הסמכות הרפואית העליונה בתחום זה, והכרעתה מחייבת את משרד הרישוי. לכן, חשוב מאוד להגיע לדיון בליווי מקצועי ומשפטי מתאים, ולעיתים גם עם חוות דעת רפואיות נוספות

9. כיצד עו”ד יכול לסייע בהתמודדות מול המרב”ד

ליווי משפטי מקצועי עשוי לשנות את התוצאה. עו”ד אברהם ג’אן, בעל ניסיון רב בייצוג נהגים מול המרב”ד, מעניק סיוע כולל לרבות

• ייעוץ מקדים לפני הפניה
• ניתוח והכנת תיק רפואי בהתאם
• הפניה לאבחונים חיצוניים/ חוות דעת חיצונית במידת הצורך
• הכנה לקראת מבדקי המחשב והראיון עם הפסיכולוג/פסיכיאטר * ייצוג מול וועדת הערר על החלטת “אי כשירות” במרב”ד.