הרישיון שלך, החיים שלך והשליחות שלנו.

לאחר שהגשת בקשה להישפט על דו”ח תעבורה, יוגש נגדך כתב אישום ותוזמן לדיון בבית המשפט לתעבורה.

במסגרת ההליך עומדות בפניך מספר אפשרויות:
לטעון לחפותך, להציג ראיות ולהביא עדים מטעמך.
לנהל משא ומתן להסדר טיעון עם תביעת התעבורה.
לטעון לביטול הדו”ח או כתב האישום מטעמים פרוצדורליים.

שיטת הניקוד מחמירה במיוחד עם נהגים חדשים, מתוך מטרה להבטיח את שלומם של כלל משתמשי הדרך ולהטמיע כבר בתחילת הדרך תרבות נהיגה בטוחה ואחראית.

במקרה של הרשעה בעבירת תעבורה, נהג חדש עלול לספוג השלכות כפולות – גם במסגרת שיטת הניקוד וגם מכוח התוספת השלישית לתקנות התעבורה.

על פי התוספת השלישית, נהג חדש שהורשע בעבירות מסוימות עלול להידרש ל:
ביצוע מבחן עיוני (תיאוריה) מחדש, כתנאי לחידוש רישיון הנהיגה.
הארכת תקופת הנהג החדש בשנתיים נוספות.

העבירות שבתוספת השלישית כוללות גם עבירות שנראות קלות יחסית, למשל:

• אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה.
• עבירות מהירות מופרזת.
• מעבר באור אדום או צהוב.
• עקיפה שלא כחוק.
• גרימת תאונת דרכים שבה נפגע אדם.
• נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים.

כי תשלום הדו”ח שווה הרשעה פלילית – גם מבלי לעמוד בפני שופט.
התוצאה: הרשעה בעבירה ורישום נקודות, שיישארו במרשם ויובילו להחמרות ככל שתצבור עבירות נוספות.

לדוגמה:
היום שילמת דו”ח על שימוש בטלפון נייד – 8 נקודות.
מחר תעבור רמזור צהוב־אדום – 10 נקודות.
תגיע ל־18 נקודות ותזומן לקורס, וככל שתמשיך לצבור – רישיון הנהיגה שלך יימצא בסכנת פסילה.

על פי שיטת הניקוד של משרד הרישוי, הרשעה בעבירות תעבורה המלווה בנקודות אינה מסתיימת רק בקנס – אלא עלולה לגרור השלכות חמורות ומתמשכות על רישיון הנהיגה שלך.

כך פועלת שיטת הניקוד בישראל:
12 נקודות – חיוב בקורס בסיסי בנהיגה נכונה ופתיחת תקופת צבירה של שנתיים.
24 נקודות – קורס ייעודי והארכת תקופת הצבירה לארבע שנים.
36 נקודות – פסילה מנהלית של הרישיון לשלושה חודשים.
72 נקודות ומעלה – פסילה לתשעה חודשים, כולל חובת בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב”ד), מבחני תיאוריה וטסט לצורך קבלת רישיון מחדש.

חשוב לדעת: גם עבירות תעבורה נפוצות הנתפסות כקלות, כגון:
דיבור בטלפון נייד.
נהיגה ללא חגורת בטיחות.
אי ציות לרמזור.

עלולות להצטבר במהירות ולהוביל לסנקציות חמורות, מבלי שנהגת בהכרח ברשלנות קיצונית או סיכנת חיי אדם.

גם אם חלפו המועדים – עדיין ניתן לנסות ולהגיש בקשה להארכת מועד, אך בית המשפט ישקול זאת רק אם יתקיימו טעמים מוצדקים לאיחור, או קיים חשש לעיוות דין ככל שההרשעה תיוותר בעינה.

בעבירות המתועדות באמצעות מצלמה – כאשר אדם אחר נהג ברכב במועד העבירה – ניתן להגיש בקשה להסבת הדו”ח על שם הנהג בפועל.
חשוב להגיש את הבקשה בתוך 90 ימים, בצירוף תצהיר מתאים.

ניתן להגיש בקשה להישפט בבית המשפט, תוך 90 ימים ממועד מסירת הדו”ח.
במקרה זה תתקיים הכרעה שיפוטית על ידי שופט תעבורה.
מומלץ להיוועץ בעורך דין תעבורה טרם ההליך המשפטי.

ניתן להגיש בקשה מנומקת לביטול הדו”ח למשטרת ישראל, תוך 30 ימים ממועד מסירת הדו”ח.
הבקשה נבחנת על ידי הגורם הרלוונטי, אך אין חובה על המשטרה להיעתר לה.

תשלום הדו”ח מהווה הודאה באשמה, לרבות:
רישום הרשעה בעבירה.
רישום הנקודות במרשם משרד הרישוי (שיטת הניקוד).

שילמת את הדו”ח והתחרטת
הדרך היחידה להתמודד עם ההרשעה היא בקשה להארכת מועד להישפט, אך חשוב לדעת:
הבקשה אינה מתקבלת באופן אוטומטי, ויש להגיש אותה לבית המשפט בצירוף נימוקים ענייניים – כגון טעות, מחדל, או עיוות דין.

כאשר מתקבל דו”ח תעבורה בצירוף ניקוד, עומדות בפניך מספר אפשרויות פעולה. חשוב להבין את המשמעות המשפטית של כל בחירה.

בעת מפגש עם שוטר, חשוב לשמור על קור רוח ולהיות מודע לכך שהאירוע מתועד לרוב באמצעות מצלמת גוף של השוטר. כל דבר שתאמר או תעשה עשוי לשמש כראיה – לחובתך או לזכותך – בהמשך ההליך.

להלן כללי התנהלות נכונה:
עצור בזהירות ובמקום בטוח, מבלי לסכן את עצמך או את משתמשי הדרך.
הימנע מעימותים – אל תתווכח עם השוטר בשטח, גם אם אינך מסכים עמו.
זכותך לשתוק – אינך חייב להגיב לטענות השוטר או למסור הסברים.
אל תחתום על מסמכים מבלי להבין את תוכנם – יש לך זכות להיוועץ בעורך דין לפני שתחתום.
מותר לך לתעד את המפגש (באמצעות צילום או הקלטה), כל עוד אינך מפריע לשוטר במילוי תפקידו.
בקש לדעת באיזו עבירה אתה מואשם, מהו הסעיף הרלוונטי בחוק, וכמה נקודות (אם בכלל) נרשמות בגינה.

זכור – כל מילה שתאמר עלולה לשמש נגדך בהמשך ההליך המשפטי.
אל תנסה “לסיים את העניין במקום” או לנהל שיח בלתי פורמלי עם השוטר – התבטאויות לא זהירות עשויות לשמש כראיה לביצוע עבירה.

בדיקות נוספות יכולות להיעשות במצבים מסוימים, כמו חשד לסמים, כשל בבדיקת ינשוף, בקשה של הנהג, או מעורבות בתאונת דרכים. גם כאן, יש נהלים ברורים לגבי מי מבצע, איפה, ואיך מתעדים

בפסיקה נקבע שיש מקרים שבהם חזרה מסירוב בתוך זמן קצר מאוד יכולה להתקבל, אבל לאחר פרק זמן משמעותי זה עלול לא לעזור. בכל מקרה, ההתנהלות והזמנים חייבים להיות מתועדים בצורה מדויקת

סירוב או התחמקות משיתוף פעולה יכולים להיחשב כנהיגה בשכרות. יחד עם זאת, יש משמעות גדולה לשאלה האם ניתנה אזהרה ברורה והוסברה המשמעות המשפטית של הסירוב, והאם התיעוד בוצע כמו שצריך

זו סדרת מבחנים ותצפיות שהשוטר מבצע כדי להתרשם ממצב הנהג, בדרך כלל אחרי נשיפון ולפני ינשוף. למרות שבתי משפט נוטים להיזהר מהסתמכות על התרשמות סובייקטיבית בלבד, הבדיקה יכולה להצטרף לתמונה הראייתית בהתאם לנסיבות ולממצאים

נהגים חדשים, נהגים מתחת לגיל 24 ונהגים מקצועיים כפופים לרף מחמיר יותר. לפי התוכן ששלחת, אצלם די בריכוז נמוך יותר כדי להיחשב עבירה ולהוביל לאכיפה משמעותית

בפועל המשטרה מגישה כתבי אישום לרוב כאשר נמדד 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף ומעלה, עם החרגות והחמרות באוכלוסיות מסוימות

נשיפון הוא בדיקת אינדיקציה ראשונית, ולא תמיד מבססים עליו ראיה מרכזית. ינשוף הוא המכשיר המרכזי למדידת ריכוז אלכוהול בנשיפה, ועליו מתבססים לרוב כתבי אישום, בכפוף לעמידה בנהלים ובתקינות המכשיר

מי שנוהג כשבגופו ריכוז אלכוהול מעל הסף שנקבע, או מי שנוהג תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן בהתאם לממצאי הבדיקה והראיות. בנוסף, מי שמסרב להיבדק עלול להיחשב כשיכור לפי הדין

ברירת המחדל היא פסילת רישיון לשנתיים לפחות. לבית המשפט יש סמכות להפחית מתחת לשנתיים, אבל רק בנסיבות מיוחדות שיפורטו בגזר הדין

כי הענישה מחמירה, וההליך מורכב. ייצוג טוב מתבסס על בדיקה יסודית של נהלי הבדיקה, תקינות המכשירים, איכות התיעוד, ופגמים אפשריים בראיות שיכולים להוביל לביטול אישום או להסדר מקל

לפנות מיד לעורך דין תעבורה אברהם ג׳אן, עוד לפני שימוע או דיון בבית המשפט. התיקים האלה נשענים על נהלים, לוחות זמנים ותיעוד, וכל טעות קטנה יכולה להשפיע מאוד על התוצאה

הסדר טיעון הוא דרך לסיים תיק תוך מזעור נזק וצמצום סיכונים. הוא יכול לכלול הסכמות על עובדות, סעיפים, ולעיתים גם על עונש. חשוב לזכור שבית המשפט לא חייב לקבל את ההסדר, אבל לרוב ייטה לאמץ הסדר שנמצא בגבולות הענישה המקובלת או כשיש נסיבות מיוחדות.

כן. ניתן לפנות לתביעה בבקשה מנומקת לביטול כתב האישום או חזרה ממנו, ורצוי לעשות זאת לפני שלב ההקראה, כדי לא להיכנס למסלול של הליך מלא וכדי לא “לנעול” את התביעה בעמדה אחרי תשובתך בבית המשפט.

כי ניסוח לא נכון של גרסה עלול לחזק את הראיות. לכן ההמלצה בתוכן שלך היא לא לפעול לבד, אלא לפנות לעורך דין מוקדם ולהימנע מצעדים שעלולים לגרום נזק בהמשך.

בעבירה מסוג פשע, לתביעה יש חובה ליידע את החשוד שחומר החקירה הועבר אליה. לאחר קבלת ההודעה, לחשוד יש זכות לפנות תוך 30 יום בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע.

המדינה היא התובעת. כתב האישום יכול להיות מוגש ומנוהל על ידי פרקליטות המחוז או על ידי מדור התביעות במשטרת ישראל, בהתאם לסוג וחומרת העבירה.

זה אומר שהתביעה סבורה, על בסיס חומר הראיות שהועבר אליה, שיש “סיכוי סביר” להרשעה בסוף ההליך. מכאן מתחיל ההליך העיקרי בבית המשפט.

כן. זכותך לבקש לעצור את החקירה כדי להזמין עורך דין מטעמך, או לבקש רשימת סנגורים מהסנגוריה הציבורית אם אתה זכאי לכך. במקרים הרגילים החקירה אמורה להיעצר לצורך ייעוץ, למעט חריגים שמחייבים אישור והנמקה.

להיצמד לעיקרי הדברים, לדבוק בגרסה שלך ולא לשנות אותה. להיזהר משיחות עם עצורים אחרים, כי לעיתים מדובר במדובבים. להבין שחוקר שמפגין “אהדה” עדיין פועל להשגת מטרות החקירה וגיבוש המלצה לתביעה.

החקירה נועדה לבסס חשד ולהוביל להחלטה אם להמליץ על הגשת כתב אישום או לסגור את התיק, ובאיזו עילת סגירה. לפעמים אחרי החקירה יש תקופה שבה לא ברור אם יוגש כתב אישום.

כי טעויות בתחילת הדרך עלולות להיות בלתי הפיכות. עורך דין תעבורה ופלילים אברהם ג׳אן יכול לעזור לך לבנות קו הגנה, להבין מה המטרה של החקירה, ולהימנע ממסירת גרסה שמחזקת את הראיות נגדך.

לפני החקירה כדאי לפנות לעורך דין תעבורה ופלילים אברהם ג׳אן ולהתייעץ, גם אם אתה בטוח בחפותך. התערבות מוקדמת יכולה להשפיע על כל ההמשך. במהלך החקירה יש לך זכות לבקש לעצור את החקירה כדי להיוועץ בעורך דין.