על מנת שבית המשפט ירשיע נאשם בביצוע עבירה פלילית, על התביעה מוטל הנטל להוכיח / לשכנע את בית המשפט למעלה מכל ספק סביר, כי הנאשם אכן ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

עקרון “הספק הסביר” הינו עיקרון בסיסי וחשוב במשפט הפלילי, בכל מדינה דמוקרטית ונאורה.

• כל עורך דין / סניגור צעיר יצטט בפני בית המשפט כי מוטב שעשרה נאשמים ישוחררו / יזוכו מחמת הספק ובלבד שלא יורשע ולו נאשם חף מפשע אחד.
• לצורך ההשוואה, במשפט אזרחי כאשר אדם תובע את חברו בדיני ממונות לצורך הדוגמא. על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו בהסתברות של 51% בלבד – מה שקרוי “מאזן ההסתברויות”.במילים אחרות, די שבית המשפט ישתכנע כי ראיותיו של התובע משכנעות מעט יותר מראיותיו של הנתבע, בכדי לקבל את התביעה.

ואילו כאמור במשפט הפלילי: המדינה שהיא כאמור התובעת, מחוייבת להוכיח את אשמתו של הנאשם כמעט בוודאות, ובאם נותר ספק בדבר אשמתו של הנאשם, אזי בית המשפט יאפשר לנאשם ליהנות מהספק שנוצר, ויזכה אותו “מחמת הספק”

נוסחה מקובלת להגדרת “הספק הסביר” היא שעל ההוכחה להיות משכנעת וקרובה לוודאי, עד כי ייאמר לגבי טענה הנטענת לזכות הנאשם, כי הדבר אמנם אפשרי מבחינה תיאורטית, אך גרסתו / טענותיו של הנאשם כה רחוקות ואינן סבירות, עד כי אין הדבר מתיישב עם המציאות וניסיון החיים.

• על בית המשפט להשתכנע שהעובדות והראיות שהוצגו מטעם התביעה, אינן מתיישבות עם מסקנה רציונאלית כלשהי אחרת מזו שהנאשם אשם במיוחס לו בכתב האישום.
• לבית המשפט הסמכות להרשיע את הנאשם, רק אם כל ההסברים והפרשנויות שניתנו לראיות כמצביעים על חפות הנאשם, נדחו כחסרי ערך.

עו”ד פלילי אברהם ג’אן

הערה: כל האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ משפטי.

נהגים רבים, חדשים וותיקים, נאלצים לשלם קנס כספי על אי עצירה בתמרור עצור, שהיא אחת מהעבירות הנפוצות ביותר על חוקי התעבורה. בין אם זה עתה הצטרפת אל מניין מקבלי הקנסות על רקע עבירת תעבורה זו ובין אם מעולם לא עברת עבירה זו, אך ברצונך לדעת כיצד לפעול במידה ותמצא עצמך בסיטואציה כזו- קרא את המאמר הבא.

מהי עבירת תעבורה של אי עצירה בתמרור עצור?

בהתאם לפקודת התעבורה, נהג רכב המתקרב למפגש רחובות או לצומת כאשר מולו ניצב תמרור עצור מחוייב לבצע שתי פעולות: עצירה ומתן זכות קדימה. העצירה של הרכב צריכה להיעשות במקום המאפשר לנהג לראות את התנועה ובמקרים בהם קיים קו עצירה- יש לעצור לפניו.
משעצר הנהג את רכבו, כעת עליו לתת זכות קדימה לרכב המתקרב אל הצומת ומבקש להיכנס אליה.
מאחר שפקודת התעבורה המתייחסת לעצירה בתמרור עצור מורכבת למעשה משתי חובות שונות המוטלות על הנהג, העונש הצפוי על אי ציות לכל אחת משתי החובות הללו הוא שונה.

חוקי התעבורה מתייחסים בחומרה רבה יותר לאי מתן זכות קדימה המחייב נהג שלפניו מופיע תמרור עצור, ועל כן העונש בגין ביצוע עבירת תעבורה זו הוא פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה וזימון לבית משפט לענייני תעבורה.

לעומת זאת, עבירה של אי עצירה לפני קו העצירה תגרור אחריה קנס של 250 שקלים “בלבד”. בשני המקרים, ביצוע העבירה יעלה לנהג (במקביל לקנס או לזימון לבית המשפט) גם בנקודות שייזקפו לחובתו במסגרת שיטת הנקודות שנועדה לעקוב אחרי נהגים שהורשעו בעבירות תעבורה. מספר הנקודות שייזקפו לחובתו של הנהג במקרה של אי עצירה או אי מתן זכות קדימה גם הוא ישתנה בהתאם לחומרתן של כל אחת מהעבירות. אי ציות לתמרור עצור יחייב את הנהג בארבע נקודות לעומת אי מתן זכות קדימה ש”יעלה” לו בעשר נקודות.

הוכחת חפות בבית המשפט לתעבורה ופנייה לעורך דין תעבורה

על אף המתואר לעיל, כדאי לזכור, כי כבר קרו מקרים שבהם האשים שוטר נהג באי עצירה בעצור על לא עוול בכפו או מקרים בהם שוטר לא ראה היטב את המתרחש, אך הנפיק בכל זאת דו”ח לנהג בביטחון מלא.
נהג שחולק על העובדות שכתב השוטר בדו”ח או שמרגיש שנשפט בחומרה רבה מידי יוכל להציג טיעוניו בבית המשפט ולנסות להוכיח חפותו. בהקשר זה כדאי לציין, שנהגים רבים המבקשים להגדיל את הסיכויים שטיעוניהם יתקבלו בבית המשפט פונים אל עורך דין תעבורה המתמחה בדיני תעבורה כדי שייצג אותם כראוי וישיג את התוצאות הרצויות עבורם. אופציה זו של “הוכחת החפות” בבית המשפט היא אופציה העומדת גם בפני נהג שקיבל קנס בסכום של 250 שקלים, אך הוא אינו מעוניין לשלמו בטענה כי לא עבר את העבירה בה הוא מואשם, אז עליו להגיש מיוזמתו בקשה להישפט, תוף תקופה של 90 יום.

איך אדע אם תאונת הדרכים הייתה באשמתי?

נהגים רבים המעורבים בתאונת דרכים עוסקים בשאלה האם התאונה נגרמה באשמתם או שמא היא תוצר של טעות אנוש שביצע הנהג שני.

הרצון לדעת מהי מידת האחריות שלנו להתרחשותם של אירועים בהם אנו מעורבים היא רצון טבעי, אך שאלת האשמה של נהג בתאונת דרכים היא לא תמיד רלוונטית וההתעסקות בה היא פעמים רבות מיותרת. בכל הקשור לאחריות על פיצוי כספי בגין נזקי גוף הנגרמים למעורבים בתאונה, מדוע? על כך במאמר זה.

מדוע שאלת האשמה בגרימת תאונת דרכים היא בדרך כלל לא רלוונטית (בנזקי גוף)?

כבני אדם, הנטייה הטבעית שלנו היא להפיל את האחריות על הצד השני, כאשר אנחנו בהכרח אלו שנושאים בה. כך קורה שפעמים רבות כאשר מתרחשת תאונת דרכים, שני הצדדים המעורבים בה עסוקים בחילופי האשמות ובדיונים על האחריות שלכאורה נושא הצד השני בגרימה לתאונת הדרכים.

מעבר לטבעיות שב”הפלת” האשמה על צד שני, התנהגות זו נובעת גם מתוך חשש שמא הנהג שביצע את הטעות שהובילה לתאונת הדרכים לא יקבל פיצוי, גם במידה ונגרמו לו נזקים גופניים.

אלא שלימוד מעמיק של הסוגייה מעלה, כי הוויכוחים סביב הגורם האשם בתאונה הם מיותרים, מאחר שעל-פי החוק המסדיר את הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, כל אדם שנפגע בתאונת דרכים ושנגרמו לו נזקי גוף זכאי לקבל פיצוי, ללא קשר לסוגיית האחריות.

כאשר עורך דין לדיני תעבורה מגיש כתב תביעה בעקבות תאונת דרכים בבקשה לקבלת פיצוי מהחברה המבטחת, הוא לא מתייחס כלל לשאלת אשמתו של מי היא זו שהובילה להתרחשות התאונה. כך למשל, נהג שפגע בהולך רגל בעודו חוצה את הכביש במעבר חצייה בשל חוסר תשומת לב ונהיגה רשלנית יהיה הוא בעצמו זכאי לפיצוי במידה והאירוע הוביל לכך שנגרם לו נזק נפשי מסוג דיכאון, חרדות, טראומה וכו

הליך פלילי בעקבות אחריות ומועורבות בתאונת דרכים

משטרת ישראל מגישה כתבי אישום בביהמ”ש לתעבורה, כנגד נהגים המעורבים בתאונת דרכים בהם נגרם נזק גוף למעורבים בתאונה, לרבות לנאשם בעצמו.

ככל והמדובר בת”ד שתוצאותיה נזק לרכוש בלבד, התביעה המשטרתית לרבות ענף התנועה אינם מעורבים באירוע ו/או לחילופין תיקים מעין אלו נסגרים בעילה של חוסר עניין לציבור.

ככל ונזק הגוף הנגרם למעורב ו/או למעורבים בתאונה קשה יותר, סביר ויוגש כתב אישום.

במקרה והמדובר בת”ד בה נהרג אדם, גם אם הינכם בטוחים בחפותכם, מומלץ לפנות באופן מיידי לעו”ד המומחה בתחום התעבורה כך שיסייע לכם בשלב הראשוני והקריטי טרם מסירת גרסה במשטרה.

ואף במקרים מסויימים קבלת חוו”ד מיידית ע”י בוחן ת”ד שיגיע לזירת האירוע, הכל על מנת שיקל עליכם בהמשך הדרך להוכיח את גרסתכם המזכה.

עורך דין תאונות דרכים

במקרה של מעורבות בתאונת דרכים רצוי בכל אופן לפנות אל עורך דין תאונת דרכים בעל ניסיון בייצוג מעורבים בתאונות דרכים והמתמחה בתחום של נזקי גוף ו/או בבית המשפט לתעבורה (בהתאם לאופי ההליך המשפטי, פלילי או נזיקי).

עורך דין העוסק בנישה של נזקי גוף יידע כיצד לנהל תביעה מסוג זו ובאיזה אופן לשפר את הסיכויים כי התובע יקבל את הפיצוי המגיע לו על-פי חוק.

ראוי לציין, כי במקרה שתאונת הדרכים גרמה לנזקי רכוש, הרי ששאלת אחריותו של הנהג הופכת כן משמעותית והיא יכולה להכריע באם הנהג יצטרך לשאת בתוצאות ולשלם בעבור הנזק או לא. על כן רצוי להתייעץ עם עורך דין כדי לקבל את המידע החסר ואת ההכוונה הדרושה.

משרד התחבורה פרסם ב-11.9.2017 הודעה על מסלול המרת רישיון נהיגה מקוצר. על פי ההודעה, המחזיק ברישיון נהיגה זר התקף במדינת מוצאו ואשר וותק הנהיגה שלו חמש שנים לפחות, רשאי לקבל את רישיון הנהיגה הישראלי שלו, ללא צורך בבחינת נהיגה מעשית, בדיקת ראיה או בדיקה רפואית. ההודעה מתייחסת לעולים חדשים, תושבים חוזרים או שוהים חוקיים מסיבות אחרות.

מאת עו”ד לילך סירק

חשודים ו/או נאשמים בהליך פלילי מופנים לשירות המבחן כעניין שבשגרה. או-אז, נדרשים באי-כוחם להתמודד מול גורם מתווך המפקיע את שליטתם על ניהול ההגנה ונאלצים לחשוף את לקוחותיהם בשלבים רגישים של ההליך הפלילי ל”גורמים זרים” – חיוביים או שליליים – תלוי בתוכן התסקיר המתקבל בסופו של דבר. מרחב אי הוודאות הזה אינו נוח לעורך הדין, כל שכן ללקוחו, והוא ניתן לצמצום על-ידי התערבות והכנה מוקדמת.

חרף חשיבות העניין, נוטה שלב ההכנה לתסקיר שירות המבחן למידה של “הזנחה”, והוא נשען על פי רוב על הכנה שעורך עורך הדין ללקוחו. הכנה זו עשויה להיות בלתי מספקת מן הטעם הפשוט שהסוציאליזציה של עורך דין למקצועו כופה עליו הליך חשיבה וניתוח השונה בתכלית מזה שעובר העובד הסוציאלי במסגרת הכשרתו המקצועית. ברי על כן שעורך הדין אינו מוכשר לקיים הערכה פסיכו-סוציאלית אודות לקוחו, והוא בהכרח לא מסוגל לקיימה נוכח הסתירה המובנת שבין המטרות המשפטיות אותן הוא מעוניין להשיג לבין אלו העומדות לנגד עיניו של קצין המבחן. הלה, בתוקף המנדט החברתי המופקד בידו שואל עצמו (בשלב הטיעונים לעונש) אך ורק האם האדם שמולו הוא בר שיקום והאם ניתן להמליץ בעניינו על אחת מאופציות הענישה השיקומיות המוצעות בשירות המבחן ובשירותים חברתיים אחרים. כשהתשובה היא חיובית, הוא בוחן אותה נוכח פרמטרים נוספים כמו מידת האחריות שנאשם נוטל על עצמו, המוטיבציה הממשית שלו להיכנס להליך טיפולי-שיקומי, היכולות הורבליות, עברו הפלילי וכד’. אחרת – הוא ימנע מהמלצה או ימליץ פוזיטיבית על כליאתו מאחורי סורג ובריח. לסנגור, מטבע הדברים מטרות אחרות המתקשרות עם “צבירת נקודות זכות” עבור לקוחו במהלך ההליך והוא בדרך כלל מנחה אותו לשתף פעולה עם שירות המבחן, ובתוך כך להביע צער וחרטה על ביצוע העבירה, להיות כן ואמיתי, לבקש גמילה וכיוצא באלו הנחיות והמלצות שאינן עומדות פעמים רבות במבחן המציאות של הערכה פסיכו-סוציאלית מקיפה וכוללת מהסוג שעורכים קציני המבחן. לא ייפלא אפוא שלא פעם מוצאים עצמם סנגורים עם תסקירים “מחרבי תיקים” שלא רק שאינם משרתים את עניינו של הלקוח הם בסופו של דבר אף משמשים לתשתית ממנה טוען התובע לעונש.

הכנה ראויה לתסקירי שירות מבחן מכוונת להפחית חרדה ולסייע ללקוח לארגן באופן סדור וקוהרנטי את סיפור חייו וסיפור העבירה המיוחסת לו. בתוך כך כוללת הכנה ראויה מתן מידע מקיף ומלא ללקוח אודות שירות המבחן וקציני המבחן. בכלל זה מהות הארגון, מטרותיו, הזהות המקצועית של עובדיו, מהו תסקיר ומהי מטרת התסקיר בשלבים השונים של ההליך המשפטי. הכנה ראויה תכלול גם עריכת סימולציה של הליך החקירה – קרובה ככל האפשר להליך שצפוי הלקוח לעבור בשירות המבחן ואגב כך, הפחתת החרדה הטבעית של הלקוח ומתן הסברים מפורטים אודות מטרת השאלות הצפויות והחשיבות שבשיתוף הפעולה מצד הלקוח. מנגד, הכנה ראויה לא תכלול לעולם הנחיות מוקדמות ללקוח מה לומר לקצין המבחן. זוהי טעות נפוצה ותוצאותיה על-פי רוב עגומות. הלקוח אינו זוכר את ההקשר בו נאמרו הדברים, לעיתים אין לו את היכולת הוורבלית לחזור על הדברים ובשלב מוקדם של השיחה הוא נראה מבולבל ונתפס בשקריו. לקוח המופנה לשירות המבחן חייב להיות מוכן ומסוגל לענות בספונטאניות לכל שאלה המופנית אליו ולעורר לאורך הליך החקירה תחושה שקיימת קוהרנטיות פנימית באינפורמציה שהוא מוסר אודות עצמו, אחרים מעורבים והעבירה.

כאן המקום להאיר עוד על המרכיב המנטאלי אתו מגיע הלקוח לחקירה. הכנה מוקדמת מקצועית ומקיפה תוביל ברוב המקרים להפחתת החרדה של הלקוח ולעניין זה חשיבות רבה שכן, לקוחות מזהים פעמים רבות את שירות המבחן עם “גורמי מימסד עויינים” המוכרים לחלקם מעברם. אחרים, טועים לחשוב כי קצין המבחן הוא שלוח של גורמי חקירה משטרתיים; יש שרואים בו את ידו הארוכה של בית המשפט. בל נשכח גם את ההשפעה הטרמינולוגית המתווספת כאשר נערכת בעניינו של הלקוח “חקירה” על-ידי “קצין” וזאת לעיתים כבר בשלב המעצר, סמוך לטראומת החקירה המשטרתית. ברי, על כן, כי הלקוח חווה חשדנות וחשש מפני שרות המבחן ושלוחיו- קציני המבחן, ואלו הולכים ומתעצמים ככל שהשיחה מתקדמת. או-אז, נדרש הלקוח לשאלות חודרניות אודות מהלך חייו, יחסיו עם בני משפחתו, חבריו; שאלות הנוגעות לעברו, שאיפותיו לעתיד; שאלות המבררות את יחסו לעבירה וכיוצא באלו שאלות במהלכן הוא אף נדרש לא פעם לחתום על טופס ויתור סודיות ביחס למידע אישי-סוציאלי ורפואי הקיים אודותיו בשירותים אחרים. מהלך השיחה כולו מתועד בכתב על-ידי קצין המבחן והלקוח הולך ומגשש באפילה השוררת בין חששותיו המובנים והשערותיו הפנימיות ביחס למטרות השאלות המופנות לעברו, לבין השאלות הנוספות עליהן הוא נדרש להמשיך ולענות. הוא לעולם אינו שוכח את הוראת ו/או המלצת בא כוחו לשתף פעולה עם קצין המבחן ולאט לאט ככל שהשיחה מתקדמת חשדותיו וחששותיו לגבי איכות המידע שהוא מוסר וההשלכות הצפויות על תוצאות התסקיר הולכים ומתגברים. הכנה מוקדמת ומובנית – על-פי מבנה התסקיר ושלביו- מסייעת ללקוח לארגן את סיפור חייו וסיפור העבירה, לחוש ולשדר יותר בטחון אודות כוחותיו ויכולתו לשקם עצמו או למצער, לחלץ עצמו מן התסבוכת הפלילית אליה נקלע.

עורך הדין צריך להיות ער לכך שהוא במובן כזה או אחר “מפקיר” את לקוחו כשהוא מפקיד בידו את האחריות לטיבו של התסקיר, במנותק מהשירות הסנגוריאלי שהוא מספק לו. וכשם שסנגור לא יעלה על הדעת לשלוח לקוח לחקירה משטרתית או לעדות בבית המשפט ללא הכנה מוקדמת כך עליו לצמצם עד למינימום את אלמנט ההפתעה הצפוי במפגש עם שירות המבחן, ולהכינו באופן יסודי למפגש זה – החל משלב המעצר ועד לשלב הטיעונים לעונש.

*כותבת המסמך הינה עורכת דין, בוגרת אוניברסיטת תל-אביב ובעלת תואר שני בעבודה סוציאלית. בעבר עבדה בשירות המבחן למבוגרים באזור הדרום, וכיום מספקת שירותי ייעוץ והכוונה בענייני שיקום והכנה לתסקירי שירות מבחן לעורכי דין פליליים וללקוחותיהם.

החל מתאריך ה-25.9.2017 תינתן הנחה בגובה של 1,500 ₪ באגרת הרישוי השנתית, לרכבים בהן תותקנה מערכות בטיחות מצילות חיים. הנחה זו מתייחסת לכלי רכב פרטיים ומסחריים עד למשקל 3.5 טון, משנת 2000 ומעלה שנרשמו בארץ עד ל-1 במאי 2017 ונמצאים בבעלות פרטית או ליסינג פרטי. ההנחה מתייחסת לרכבים בהן תותקנה שתי מערכות בטיחות לפחות, אשר כוללות מערכת בקרת סטייה מנתיב ומערכת שמירת מרחק מלפנים. ההנחה נפרסת על טווח של שלוש שנים: בשנים הראשונה והשנייה -700 ₪ ובשנה השלישית – 100 ₪.

ביטול תקנה 172 א’ לתקנות התעבורה בקובץ התקנות (“תיקון מספר 5 התשע”ז”) אשר הנוסח הנוכחי שלה הוא “לא יחודש רשיון נהיגה שלא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנה אחת אלא אם עמד בעליו בבדיקות ובבחינות… כאילו היה מבקש רשיון נהיגה” ועדכונה ברוח הנחייתו של אפי רוזן, מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה (כל נהג שתוקף רישיונו הותלה (עוכב) או שלא היה בר תוקף במשך 3 שנים או פחות יהיה פטור מכל סוג של מבחן והוא יוכל לחדש אותו), שיחררה אנחת רווחה של יותר מ-20,000 נהגים חייבים (בשנת 2016 לבדה!). נהגים אלה פנו למשרד התחבורה בבקשה לחדש את רישיון הנהיגה שלהם, לאחר שרישיונם עוכב למשך יותר משנתיים בשל חובות כספיים להוצאה לפועל.

חברת הסקרים J.D. POWER, פרסמה השבוע את דוח התקלות בכלי רכב חדשים, וממנו, עולה בורה רעה לחובבי המכוניות החדישות והמאובזרות בטכנולוגיות חדישות: מספרן של התלונות בגין תקלות ברכבים כאלה נמצא במגמת עליה, והדבר עלול להחריף עוד יותר תוך מספר שנים, מאחר והמקור לרוב התקלות נובע בהוספת המערכות הטכנולוגיות החדשות לרכבים.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה בה לא רק קשישים ובעלי מגבלות עושים שימוש בקלנועיות, אלא גם אנשים שרישיון הנהיגה שלהם נשלל. לאחרונה, נהג פסול רישיון אשר נהג בקלנועית נתפס בביצוע עבירה, להגנתו טען בבית המשפט, כי מאחר והקלנועית מופעלת על ידי סוללה, אין המדובר ברכב מנועי. בית המשפט דחה את טענתו ובכך, דייק את הגדרת החוק ל”רכב מנועי” והרחיבה גם לכאלה המונעים על ידי סוללה.